חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק בג"ץ 8137/05

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
8137-05-א'
12.9.2005
בפני :
1. דורית ביניש
2. אשר גרוניס
3. אסתר חיות


- נגד -
:
אילן חכם
עו"ד יפית וייסבוך
:
1. לשכת תביעות רחובות-משטרת ישראל
2. כב' בימ"ש השלום ברמלה

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

           לפנינו עתירה המופנית נגד החלטת ביניים של בית משפט השלום ברמלה, במסגרת תיק המתברר לפניו, והסעד המבוקש הנו ביטול כתב האישום.

           נגד העותר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום ברמלה. במסגרת תיאור העובדות בכתב האישום, יוחס לעותר ביצועם של מעשים מגונים תוך ניצול מצב המונע מהאישה לתת את הסכמתה החופשית. על פי עובדות כתב האישום, העותר ביצע את המעשים הללו בשתי הזדמנויות שונות במהלך עבודתו כמיילד בבית חולים "אסף הרופא", כלפי נשים שהיו מטופלות במחלקת היולדות בה עבד. בפירוט הוראת החיקוק לפיה מואשם העותר נכתב "מעשה מגונה באדם תוך ניצול מצב המונע מהאישה לתת הסכמה חופשית - עבירה לפי סעיפים 345(א) + 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

           כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ולאחר שמיעת עדות אחת המתלוננות, העלתה באת כוח העותר טענה מקדמית לפיה כתב האישום הוגש בחוסר סמכות ומבלי שנתקבל אישור של פרקליט המחוז, וכי אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. זאת, מאחר וסעיף 345(א)(4) מתייחס לעבירת אינוס, אשר אינה בסמכות בית משפט השלום ואשר רק פרקליט מחוז מוסמך להעמיד לדין בגינה. באת כוח המדינה טענה מנגד, כי מדובר בטעות טכנית, כי כתב האישום אינו מגלה עבירה של אינוס, וכי היה מקום לציין את המילה "בנסיבות" במקום את הסימן "+", שכן איזכור סעיף 345(א)(4) נועד לציון נסיבות ביצוע העבירה. בהחלטתו מיום 21.2.05 דחה בית משפט השלום את טענת העותר, וקבע, בהחלטה מנומקת, כי שוכנע שכוונת התביעה הייתה להעמיד את העותר לדין בעבירה של מעשים מגונים, המצויה בתחום סמכותם של בית משפט השלום ושל לשכת התביעות, וכי עובדות כתב האישום אינן מייחסות לעותר כלל מעשי אינוס. בית המשפט שוכנע עוד כי רק עקב טעות טכנית נוסח סעיף העבירה בכתב האישום כפי שנוסח. לפיכך, ואף על פי שהוחל זה מכבר בשמיעת הראיות, נקבע כי יש לתקן את כתב האישום, כך שהסימן "+" יבוטל, ובמקומו תרשם המילה "בנסיבות".

           על פני הדברים אין העתירה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, שכן כתב האישום המתברר כיום מצוי בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום. בית המשפט הגבוה לצדק אינו ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט ואינו נוהג להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטותיהם. התערבותו מוגבלת למקרים בהם מתגלה בהחלטה פגם כגון חריגה מסמכות עניינית; באת-כוח העותר טענה אמנם כי מדובר בחוסר סמכות, אולם דין טענה זו להידחות. העתירה אינה אלא ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי, ועל כן דין העתירה להידחות. מובן כי אין באמור כדי לפגוע בכל טענה השמורה לעותר במסגרת ערעור אם יוגש כנגד פסק הדין. 

           ניתן היום, ח' באלול התשס"ה (12.9.2005).

ש ו פ ט ת                                      ש ו פ ט                                    ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>